שולה כהן
 
 
הלכה לעולמה שולה כהן - חלק ממורשת היחידה.
הרבה אגדות וכתרים נקשרו לשולה כהן ז"ל ולא כולם היו נכונים אך על עובדה אחת אין עוררין שולה וסיפור החיים שלה הינם מהססגוניים ביותר של אלו מאנשי קהילת המודיעין בשנים של המדינה שבדרך ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה.

מעורבותה זו היתה חלק ממסכת מפוארת ומרתקת של פעילות, שניהלה בלבנון במשך כ-25 שנה, שכללה איסוף והעברת מידע לישראל, אירגון הברחת יהודים מארצות ערב ולבנון לישראל עוד טרם הקמת המדינה ועד 1961 בדרך הים, היבשה והאוויר. היא סייעה למאות עולים להגיע לארץ בדרך הים והיבשה, זאת תוך, הסוכנות שהיא פועלת מול מס' גופים: המוסד לעליה ב' היהודית ויחידה 504.

 שולה נולדה בארגנטינה (ככל הנראה ב-1920) וכילדה עלתה לארץ ישראל המנדטורית עם הוריה שהתיישבו בירושלים. בגיל 16 השיאו אותה הוריה –נגד רצונה- לסוחר יהודי מביירות בשם ג'וזף כהן ועברה לשכונת היהודים בביירות.
בביירות התבלטה מלכתחילה (סוף שנות ה-30 ,תחילת ה-40) בקהילה היהודית ויצרה קשרים קרובים מאד עם פקידים בכירים בממשל בביירות. במקביל, החל הקשר שלה לקהילת המודיעין של המדינה שבדרך וגולת הכותרת באותה תקופה היה מידע שהעבירה ב-1947 במהלך החדשים הראשונים של מלחמת העצמאות: היה זה מידע על , שהיא הצליחה לאסוף ממכריה בקרב גורמי הביטחון הלבנוניים על ההכנות הצבאיות לפלישה
לארץ בלבנון. דרך אנשי המוסד לעליה ב' נוצר הקשר בינה לבין ה-ש"י (שירות הידיעות של ההגנה).

במקביל, החלה שולה כהן בהברחת יהודים לארץ ישראל ואספה מידע ממכריה אותו העבירה למודיעין הישראלי; לאחר הקמת המדינה הועברה הפעלתה כסייענית מה-ש"י אל היחידה, שבראשית דרכה נקראה שמ 10 ואח"כ יח' הקת"מ ויח' 154.
כהן התבלטה ביכולתה ליצור קשרים ולשאוב מידע ועוד יותר בתושייתה שבאה לידי ביטוי בהתמודדות המתמדת עם גורמי הביטחון שעקבו אחריה.

עד מעצרה ב-1961 המשיכה ,במקביל, בסיוע ליחידה וכן בפעילות העלאת יהודים לישראל. מעת לעת נעצרה לחקירות ועברה עינויים והשפלות אך הודות לתושייתה ולאופייה המיוחד הצליחה בכל פעם להיחלץ. את הרגעים הקשים של החששות מפני המעצרים ,המעצרים והחקירות תיארה בספרה "שירת השולמית". לפי מכלול המידע נראה שהמודיעין הסורי עקב אחריה ודרש מגורמי הביטחון הלבנוניים לעצרה פעמים רבות אך
הלבנונים, ייתכן בשל קשרי המשפחה בצמרת הממשל והביטחון, ואולי אף שלמונים, לא מיהרו לשתף פעולה.

תוך כדי פעילותה הבריחה לארץ שלושה משבעת ילדיה: שניים מבניה, ברטי ומאיר, והבת, יפה. שאר הילדים , דוגמת הבת כרמלה, סייעו לה- בלא ידיעה שכך הם עושים- בדרכים שונות. אחד מבניה הוא ד"ר יצחק לבנון, ששימש במשך שנים רבות כאיש משרד החוץ ואף כיהן כשגריר ישראל בקהיר.
ב-1961 , כאמור, נעצרה בגין ריגול והעברת ידיעות למען ישראל. במהלך חקירתה עונתה ונגזר עליה גזר דין מוות. גם בעלה נאסר והואשם בריגול אך נחלץ כנראה הודות לכסף שהחליף ידיים. לאחר ערעורה הוקל עונשה לשבע שנות מאסר.

לשולה כהן היה תפקיד מרכזי במבצעי "להבה" של היחידה - שורת מבצעים להעלאת ילדים ובני נוער סוריים שברחו מסוריה ללבנון, הגיעו לרובע היהודי מביירות ומשם הועברו לארץ בדרך היבשה ע"י סוכנים של היחידה. כהן היא זו שמשכה מאחורי הקלעים בחוטים תוך שהפעילה אנשי קשר בקהילה היהודית, שדאגו לטיפול בצעירים שהגיעו מסוריה.

עמותת מודיעין 10 כיבדה את שולה כהן ואירחה אותה לפני כמה שנים באירוע שנערך בבית החיל בתל אביב. סיפור מבצעי להבה סוכמו במסגרת עבודות המורשת שלנו.
שולה כהן היתה הראשונה שקיבלה עוד ב-1992 מהמרכז למורשת המודיעין (המל"מ) את "אות יקיר הסתר" –המוענק לאלו שסיכנו את חייהם למען המודיעין הישראלי בארצות ניכר- וזאת על פעילותה למען מדינת ישראל. מאיר עמית, שהיה האחראי לשחרורה, ואז עמד בראש המל"מ ,העניק לה אז את האות היוקרתי והחשאי. בנוסף, הפיק המל"מ סרט על פעילותה הייחודית בשם "מסייה שולה".

ב- 2007 , ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל הדליקה משואה בהר הרצל וב-2010 הוענק לה תואר יקיר ירושלים.
ב-2011 זכתה לאות "דונה גרציה".

תודות לסא"ל (מיל) גדעון מיטשניק