רקוויאם לבסיס ד' - מרחב דרום - יחידה 504 / 154

אל"מ (מיל.) יגאל סימון 

אל"מ (מיל.) יגאל סימון שירת בשנים 1966-1963 כקת"מ בגיזרת הערבה והר חברון, מ- 1966 עד  1969 היה מפקד בסיס אילת, והתמנה ב- 1969 למפקד מרחב דרום תפקיד בו שירת עד 1972. בשנים 1975-1972 שירת כמפקד מרחב מרכז עד להתמנותו למפקד יחידה 504 בו שימש עד 1977.

למרחב דרום של יחידה 504 היסטוריה ארוכה ומפוארת כמו גם הישגים מודיעיניים נכבדים במלחמות ישראל ובתקופות שביניהן. מרחב דרום או בשמו הראשון פלוגה ד' (ובהמשך שונה שמו לבסיס ד') הוקם עם הקמת היחידה בשנת 1949 ונקראה אז "מודיעין 10". בין מקימי הבסיס היו יוצאי המחלקה הערבית של הפלמ"ח.

בסיס ד' היה הגדול בבסיסי היחידה הן במצבת כוח האדם והן המרחב הטריטוריאלי שהיה באחריותוזירות הפעולה והיעדים עליהם הופקד המרחב היו : סיני ומצרים,דרום ירדן והערבה,רצועת עזה, הר חברון ואיזור החוף הסעודי לחופי מפרץ אילת. פריסה נרחבת זו חייבה השקעת מאמצים אדירים להשגת מודיעין ממקורות אנוש (יומינט). קשת המקורות המגוונת והצבעונית כללה, בין השאר, בדואים לשבטיהם בסיני ודרום ירדן, תושבי הערים והכפרים בהר חברון, פלאחים ועירוניים תושבי מצרים ורצועת עזה, כמו גם קצינים וחיילים בצבאות מצרים והצע"י.
היקף המשימות והמאתר המגוון הפרוס על פני שטחים נרחבים חייב את הקתמ"ים (קצינים לתפקידים מיוחדים ,כפי שנקראו  בשנות החמישים והשישים ולימים-קצ"א-קציני איסוף) לעבודה מאומצת יומם וליל, ולגמיעת מרחקים אין קץ . משפחות הקצינים והנג"דים התגוררו בסמוך לבסיסי המרחב, בבאר שבע ובאילת, אך עומס העבודה איפשר ביקורי משפחה קצרים, לרוב באישון ליל. מגורי המשפחות בסמוך יצרו תלכיד איתן וקשרים הנמשכים מזה שנות דור.

רוב העבודה התבססה על חוצי גבול, רובם מקורות מודיעין וחלקם שליחים ואנשי קשר לאותם מקורות שנבצר מהם להגיע לשטחנו
לפיכך, הפעילות השוטפת חייבה תיאום הדוק עם כוחות צה"ל באיזורי הגבול, בכדי להבטיח תנועה בטוחה של הקצינים המפעילים ומלוויהם, כמו גם של המקורות חוצי הגבול.


עד מבצע קדש: מתמקדים בבטחון שוטף ובפדאיון

בשנות ה-50 עד למבצע קדש ב-1956, התמקדה הפעילות בנושאי היערכות ופעילות צבא מצריים וצבא ירדן (צע"י), זאת תוך שימת דגש ומאמצים בנושאי הבטחון השוטף שהתבטאו באותה תקופה בעיקר במבצעי יחידות ה"פדאיון" מרצועת עזה,מהערבה ומהר חברון.
בתחילת דרכו של הבסיס בשנת 1951 נרצח סגן חבקוק כהן ז"ל, קת"מ צעיר בבסיס ד' ואיש המחלקה הערבית של הפלמ"ח בעבר, על ידי סוכן שהגיע לפגישה באיזור חצבה.כעבור שנתיים סגרו חבריו של חבקוק מבסיס ד' חשבון עם רוצחיו של חבקוק וחסלו אותם.

בתחום הבטחון השוטף תצויין הפעולה שהביאה לחיסול האחראי לפיגוע באוטובוס הדמים במעלה עקרבים במרץ 1954 בו נהרגו אחד עשר נוסעים ונפצעו רבים נוספים .מבצע זהבוצע בידי חוליה מבצעית שהורכבה מבדואים ישראלים שכונו ח"מ (חוליה מבצעית). החוליה הצליחה אף להביא  את תעודת הזהות של נהג האוטובוס. דפוס הפעולה של הפעלת ח"ממים נוצל בעיקר לביצוע גיוסי סוכנים מעבר לגבול ולביצוע מבצעים מיוחדים.

פעילות הבסיס בתחום הבטחון השוטף הגיעה לשיאה במבצע  "חיסולו" של ביכבאשי (סא"ל) מצטפא חאפט' שפיקד על יחידות ה"פדאיון" מטעם צבא מצרים ואף שימש כקמ"ן הרצועה. החיסול בוצע באמצעות סוכן כפול שהופעל ביודעין ככזה. באותו יום חוסל גם הנספח הצבאי המצרי ברבת עמון, שהיה אחראי להפעלת הפידאיון מירדן בתיאום עם מצטפא חאפט'. מבצע זה בוצע ע"י בסיס ירושלים של היחידה. מבצעים אלו הביאו לשיתוק פעולות הפידאיון שרצחו ללא הבחנה אזרחים ישראלים בדרום ומרכז הארץ וזרעו פחד ואימה עד כדי הגבלות תנועה ונסיעה בשיירות מאובטחות, בעיקר בלילות באיזורי פעילותם,כולל כביש תל-אביב–באר שבע.

שינויים בהערכות ובפעילות הצע"י והמשמר הלאומי הירדני (מה"ל) , כמו גם התגברות פעולות החבלה וההברחות בגזרת הערבה הביאו להחלטה להקים בסיס משנה באילת מה שאיפשר כיסוי טוב יותר הו בגיזרת ירדן והן בדרום  סיני. פריסה זו התקיימה עד מלחמת ששת הימים.
סימן דרך נוסף היה בפתיחת מבצע קדש, כשקצין הבסיס סגן צדוק אופיר ז"ל  צנח עם גדוד הצנחנים במעבר המיתלה וכך זכה לכינוי החקש"ב (חוקר השבויים) הראשון. מכאן ואילך צוותו הקת"מים והחקש"בים לעוצבות צה"ל במבצעי הבטחון השוטף ובמלחמות ישראל, וזכו להערכה רבה על תרומתם תוך מהלך הקרב.

 

 
בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים: דחיפה ליומינט
 
בעידן שבין מבצע קדש למלחמת ששת הימים תחום היומינט(הפעלת מקורות אנוש) קבל דחיפה משמעותית בהקצאת כוח אדם ואמצעים. התוצאה: פריסה נרחבת של סוכנים מדווחים וסוכנים מתריעים  שמוקמו על צירי התנועה העיקריים בסיני, חלקם צויידו במכשירי אלחוט לשידור מהיר ובמצלמות. 
 
עד למלחמת ששת הימים היה בבסיס דרום שובך ממנו הופעלו יוני דואר ששימשו לתקשורת מן הסייענים בנגב ולעיתים ניתנו אף לסוכנים בכדי לבשר על הגעתם ליעדים בביטחה. אכן-התקדמנו מעידן היונים לעידן בניית והפעלת מכשירים לשידור מהיר ואמצעי תקשורת משוכללים במושגי הימים ההם.    

המשימות העיקריות שהוטלו על המקורות בתקופה שבין שתי המלחמות התמקדו בדיווח על היערכות ופעילות צבאות מצרים וירדן, נושאי שטח–מוצבים ומתחמים בסיני, נושאי אויר- שדות תעופה ומכמ"ים ומשימות התרעה שכללו סימנים מעידים למלחמה ותנועות חריגות בצירים.בנוסף המשיך הבסיס לדווח בנושאי ביטחון שוטף בסיני,הר חברון והערבה. ריבוי המשימות והצי"חים הביאו במשתמע לגיוס מסיבי של סוכנים בכל הרמות.
בתקופה זו התהדק הקשר בין קציני הבסיס לבין מודיעין פד"מ וגורמי המחקר באמ"נ ובזרועות האויר והים,כאשר לעיתים מזומנות נכחו נציגיהם בתחקור המקורות לשם מיצוי מיטבי של הפוטנציאל המודיעיני.
תקופה זו התבטאה אף באפיון צרכים לפיתוח אמצעי תקשורת מאובטחים ומהירים,מצלמות ארוכות טווח המותאמות להפעלה ע"י סוכנים בדואים,כס"מ(כתבי סתר) ועוד. פיתוח האמצעים נעשה תוך תיאום ומגעים הדוקים עם היחידה הטכנית של אמ"נ.

לסיכום התקופה מן הראוי לצטט מדברי  ראש אמ"נ האלוף אהרל'ה יריב, שציין במכתב הערכה לאחר ביקור, אחד מיני רבים, במרחב דרום: "לאנשי דרום שיודעים להפיק מבדואים-זהב".  בסיכומי אמ"נ וצה"ל למלחמת ששת הימים נאמר כי צה"ל לא הופתע בקרבות בסיני בהיות התמונה המודיעינית ברורה ומפורטת הן בנושאי ההיערכות, השטח, בסיסי ח"א המצרי,מערכות המכ"מ ,הנשק והציוד ועוד.

 
באוהלי קידר. 1965, פירוק עור הכבש על ידי נצאר (כונה דוקטור). בתמונה: גדי זהר, שלמה דהאן וזאב עשת
טיול משפחות אוקטובר 1962 - ראש זוהר בראס זוהירה (זוהר). בתמונה מימין:
אורי עופל(חלימה), דוד יצחקי, תלמה עופל, ליליק, ששון, צדוק
ציפי ויוסי לבקובאלחנן לבקוב (אבא של חיימקה/סבא של יוסי).  
בביתו של אבו עיאדה, אוקטובר 1962. בתמונה מימין לשמאל:
אבו עיאדה, אורי עופל(חלימה), דוד יצחקי (דודה) נספח השב"כ בבסיס, צדוק.
במסיבת פורים מרץ 63 בביתם של מפקד הבסיס בני ז"ל וגלילה זאבי. בתמונה: עכו חביב ואשתו ג'דא-משה חלפון ,יוני הורוביץ, הניה וצדוק.
ליד התעלה, יוני 1967. בתמונה: אלי זעירא, שמוליק גורן, ינאי זקס.
הגעה הראשונה לאבו-רודס במחצית יוני 67 כאשר מיכלי הדלק אשר הוצתו ע"י טייס חייל האוויר רן פקר בסוף המלחמה עדיין בערו.
בתמונה:ראשון מימין שמוליק גורן שני משמאל לובה אליאב רביעי משמאל אברהם דר (ג'ון דארלינג מהפרשה)
יגאל סימון ויוסי לבקוב בגשר אלנבי,
מלחמת ששת הימים, יוני 1967
צדוק אופיר וחיים יעבץ מיחידה 154
חוקרים את אחד הפועלים בניסיון לדלות מידע
על המתרחש במעבר המיתלה
)מבצע סיני - 29 אוקטובר 1956(.
מסיבת עיתונאים מאולתרת לאחר תפיסת החוליהבתמונה: בדואי מכוחותינו, העיתונאי רון בן ישי, יגאל סימוןהעיתונאית תלמה אליגון ומפקד מרחב שלמה – נחשון
דור שנות השישים במרחב: עומדים במעגל החיצוני מימין לשמאל - דליה טלמור(גולדשטיין),דני דנון, גדי זוהר,שי לחמן,נתן רום(רוזנבלום), יהודית(דידי) רום,יוסי לבקוב, ליליק זקס,ינאי זקס.
עומדים במעגל הפנימי-יגאל סימון,שלמה דהאן, גלילה זאבי,(אשת בני  ז"ל),תלמה עופל (אשת אורי ז"ל) ,אסתר נחמיאס (אשת יענקלה ז"ל).
כורע: יוסי ארזי.
בסיס סואץ פעל במשך כחצי שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים עד לנסיגה ממערב התעלה.
בתמונה מופיעים משמאל לימין : משה וידאן, דני דנון, אלי פפושדו, אברהם אמיר-אלברטו ז"ל מומו יחזקאלי וינאי זקס.
סרן משה עדינו שרעבי ז"ל וסרן ישראל מנדלסון ז"ל
חוקרים טייס מצרי בדרגת סרן בג'בל גניפה, 19 אוקטובר 1973
דור שנות השבעים במרחב: שמעון ליימן, מוצי יצחק, אייל שוספי, אלי חכימי (איסמעיל).
 
אחרי מלחמת ששת הימים: הערכות חדשה במרחב
 
בתום מלחמת ששת הימים ושליטת צה"ל במרחבי סיני, נדרשה היערכות חדשה של המרחב. בתקופה זו הפך המרחב ל"אימפריה" ובסיסיו התקדמו תוך כדי תנועה ומוקמו באל- עריש, אבו-רודס,קנטרה ובחברון. פריסה נרחבת זו פתחה בפני המרחב אופקים חדשים, חלון ופריצה ליעדים נוספים, תוך ניצול המאתרים החדשים שנפתחו בפנינו, כיסוי טוב יותר באיזורים שמעבר לתעלת סואץ, כמו גם ניצול מאתר הגדה המערבית להפעלה ולגיוס מקורות ערכיים בירדן,במצרים, בסוריה ובלבנון, התאפשרה גם חדירה לגורמי הפח"ע שהלכו והתגברו בין ששת הימים למלחמת יום הכיפורים.
 
בהמשך,פעל הבסיס נמרצות בכיסוי פעולות הקומנדו המצרי לעבר סיני וואף לכד חוליית קומנדו מצרי בפיקוד קצין אשר חדרה לדרום סיני למטרות איסוף מודיעין באוגוסט 1967.החולייה נלכדה לאחר קבלת דיווח ממקורותינו כאשר קציני בסיס אבו רודס מצטרפים למרדף.          
 
 
 
מדיניות "הגשרים הפתוחים" איפשרה  שיגור סוכנים, גייסים ושליחים דרך הגד"מע לירדן וממנה לשאר ארצות היעד,  כך חלה הקלה משמעותית במעברי הגבול מבלי הצורך להתמודד עם חציית הגבולות בחשאי. מדיניות זו איפשרה שיגור אנשים מרצועת עזה ומהגד"מע, אך לא את תושבי סיני, זולת חריגים.
האתגר היה לאפשר תנועה ומעבר ישיר מסיני למצרים בשני הכיוונים. הואיל ואוכלוסית הבדואים בסיני נשענה בעיקר על מצרים-באספקת מזון,מוצרי צריכה,חפצי בית ושאר טובין- הניתוק בין סיני למצרים והביא למחסור בסחורות אלו ואף לניתוק קשרי משפחה ומסחר בין הצדדים.
הפתרון היצירתי שמצאו קציני בסיס אבו רודס שהתקנאו בעמיתיהם שפעלו דרך גשרי הירדן:   מעבר ייחודי שכונה "סירת המזון", כעין וריאציה מקומית ל"גשרים הפתוחים" הרואה כאן אור לראשונה. קציני המרחב יצרו לראשונה קשר עם אחד השיח'ים בעל השפעה רבה  בדרום מערב סיני שאחז בקשרים הדוקים עם סוחרים,מבריחים ו"שאר צדיקים" במצרים. הפיתרון שהוצע: הפעלת מעבורת שתעביר מטענים ואספקה ממצרים לסיני דרך מפרץ סואץ.
 
הרעיון קרם עור וגידים והסירה החלה לפעול בתדירות של אחת לשבוע כשהיא עמוסה לעייפה בשקי מזון.מיכלי דלק, חפצי בית, סיגריות ו"שאר מטעמים" וכמובן בבדואים שחצו את המפרץ מצד לצד. המהלך איפשר לבסיס להעביר את מקורותיו למצרים ולהחזירם לשטחנו וניצפו ניצנים ראשונים של מודיעין שהושג בדרך זו. חיש מהר לאחר הפעלת הסירה.התייצב מאחורי הפעלתה המודיעין המצרי בראשות רס"נ בשם יחיא שבאייכ שניצל את הסירה למטרות דומות. כך סוכנים אמיתיים וכפולים, שהוכפלו מחדש לאחר שנחשפו קשריהם עם המודיעין המצרי, התחרו ביניהם מי מהצדדים יפיק מודיעין יותר טוב או ערכי. החומר שהושג באמצעות "סוכני הסירה" כלל צילומים של מסלולי הנחיתה שהוכשרו לאורך הכביש המדברי מקהיר לאלכסנדריה  כמסלולי חירום כחלק מלקחי מלחמת ששת הימים, כמו גם דיווחים אודות מכ"מים חדשים שהוצבו במצרים,היערכות הצבא לאחר שוך הקרבות וכן נושאי שטח:מוצבים,דרכים,פרטים אודות נמל עדבייה לחוף המערבי של מפרץ סואץ ועוד.
פריסת בסיסי היחידה בעת ההיא וריבוי המשימות החדשות שהוטלו על המרחב חייבו מאמצים ללא שיעור- התגברות על המרחק הפיסי בנסיעה למפגשים ולמעברי הגבול ובאמצעי קשר דלים(טרם היות הפלפונים) ,אך חרף כל אלו  זכה המרחב להוקרה רבה הן מגורמי אמ"נ,ובהם זרועות האויר וים  ומגורמי פיקוד הדרום .
בפרוץ מלחמת ההתשה הוטלה על המרחב בפקודת אלוף פיקוד הדרום משימה נוספת וחדשה: קבלת אחריות ל"ביטחון פנים" בסיני, זאת עקב ריבוי נסיונות להתארגנות גורמי פח"ע והחדרת חוליות מודיעין ממצרים בסיוע בדואים מקומיים, לצורך זה הוקם במרחב "צוות סיני" ולימים יחידה 98 שמילאו משימות אלו בשנים 1968 – 1972 עד שהועברה האחריות לביטחון הפנים  לשב"כ.לאחר סיום תהליך העברת המקורות להפעלת השב"כ פורקה היחידה,כאשר מרחב דרום המשיך ביתר שאת למלא את משימותיו המסורתיות עד לפרוץ מלחמת יום הכיפורים.


מלחמת יום הכיפורים: "העיניים" של המפקדים
 
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים  סופחו קציני המרחב לעוצבות הלוחמות ועסקו בחקירת השבויים תוך כדי הלחימה ובהמשך עברו לפעול במחנות השבויים העורפיים. חוקרי השבויים הקרביים הפכו, תוך כדי הקרבות ל"עיניים" של המפקדים והקמ"נים. חלקם צויינו לשבח ולתעודות הוקרה מטעם אלופי הפיקודים.
היחידה שילמה מחיר כבד כאשר שלושה מקציניה נפלו: סרן עדינו שרעבי וסרן ישראל מנדלסון ז"ל בקרב בעיר סואץ, וסרן זאב שטנדר ז"ל בקרבות ברמת הגולן. משימה זו הושלמה בחקירת למעלה מ-5500 שבויים מצבאות מצרים וסוריה , שתרמה חומר רב ערך בתחומי תורת הלחימה, מודיעין טכני, קצונה וכח אדם,תכניות אופרטיביות למתקפה ולהגנה וכן נושאי אויר וים .
 
עם שוך הקרבות חזר המרחב לפעול במתכונת  הקודמת לכיסוי הצי"חים החדשים: היערכות ובניית הצבא המצרי בעקבות המלחמה,בנושאי השטח הקלאסיים ובמתן מענה למשימות החדשות של מודיעין הזרועות אויר וים. פעילות זו נמשכה עד להסכם הפרדת הכוחות בינואר 1974 ובעקבותיו הסכם השלום עם מצרים,קביעת הגבול ופינוי סיני.
פרק סיני במשימות היחידה אשר נפתח בתום מלחמת העצמאות עד להסכם השלום,תם.
 
המרחב המשיך להתקיים עוד מספר שנים, במשימות של גיוס והפעלת סוכנים ברצועת עזה ושיגורם לארצות יעד. בשלהי 2010 פורק המרחב והאחריות הכוללת לרצועה הועברה לידי השב"כ.          
 
בהיות רשימה זו מעין רקווייאם למרחב דרום, לנוכח היסטוריה ממושכת ומפוארת, תהא זו חובה נעימה להודות ולהעריך את קציני וחיילי המרחב לדורותיהם - על עבודה מפרכת בתנאים קשים לאורך שנות דור תוך גילוי נחישות, דבקות במטרה וחשיבה "מחוץ לקופסה".
בתאריך 20 ביוני 2014 התקיים במלון "גני-דן" באשקלון כנס של יוצאי מרחב דרום לדורותיו.הכנס  נערך ביוזמת עמותת "מודיעין 10" וזכה לנוכחות מרשימה של יוצאי המרחב החל משנות החמישים המוקדמות ועד לקציני היחידה הסדירה אשר שירתו במרחב עד לפירוקו.