נפילתו  של ישראל מנדלסון ז"ל

 
 אביו של ישראל אלכס היה בן כיתה של הנרי(אלפרד) קיסינג'ר בגרמניה.לאחר שישראל ועדינו וכל זחל"מ המודיעין החטיבתי נזעקו לפנות נפגעים בקרב סואץ נותקו בתוך העיר והיו בחזקת נעדרים, פנה אלכס במכתב בגרמנית לשר החוץ האמריקאי. מספר ימים אחרי שקבל המכתב השיב קיסנג'ר כי לא נתפסו שבויים. 
 
 מצורף פוסט של פלג לוי אודות נפילתו של ישראל מנדלסון ז"ל.
 
 
"שני יהודים מפירט"
ב 1528 הותר לשני יהודים להתיישב בעיירה פירט בוואריה ," פיורדא" בלשון היהודים, כך החלה התיישבות היהודים במקום.
25 שנים לאחר מכן בשנת 1553 הותר לשלוש משפחות יהודיות נוספות, להתיישב בפירט.
פרנסי נירנברג, שגירשו את יהודייה בשנת 1499, מחו נגד התיישבות יהודים בקרבתה.
שנים לאחר מכן בעת גירוש יהודי וינה ב- 1670, התיישבו רבים מהם בפירט ובאנסבך הסמוכה.
מצבם של היהודים בפירט היה טוב ביחס לערים אחרות בבוואריה, בשנת 1719 ניתנה להם האפשרות לשלוח שני נציגים למועצת העיר.
בעיר התקיימה אחת הישיבות הגדולות והחשובות בנסיכויות הגרמניות, בשיאה למדו בה 600 בחורים.
בקהילה פעלו גדולי תורה ידועים כרבי שמואל מפיורדא, רבי יוסף שטיינהארט, רבי אברהם בנימין זאב המבורג, רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, רבי שמואל קאיידנובר, רבי אריה ליב ברלין ועוד רבים.
בתחילת המאה השמונה עשרה היו בעיר כ 400 משפחות יהודיות, ובסוף המאה הוערך מספרם בכ-3,000 חברים. מרבית היהודים עסקו בהלוואה בריבית.
פירט נחשבה לדוגמה ליישובים בהם היהודים אינם מדוכאים והקהילה משגשגת.
בשנת הילודה 1923בפירט, נולדו גם אלפרד קיסינג'ר, ואלכסנדר מנדלסון, חברים לספסל הלימודים בבית הספר היהודי.
כאשר החלו להתקדר שמי גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון, נגזר גורלם של יהודים רבים להיעקר ממקום, השאלה הייתה מתי ואיך? , אם בבריחיה מוקדמת, או גרוש או השמדה בסופו של דבר.
ב 1935 עלתה משפחת מנדלסון לארץ והשתקעה ברחובות, את חגיגת בר המצווה חגגו לאלכסנדר כבר בארץ.
משפחת קיסינג'ר הצליחה להימלט לאנגליה בספטמבר 1938, באותם ימים כבר היו שערי הארץ דיי סגורים, מאנגליה המשיכה משפחת קיסינג'ר לארה"ב.
בשנת 1941 התגייס אלכסנדר לפלמ"ח, מאוחר יותר גילה כישרון טייס, והצטרף למחלקת הטייס .
בקיבוץ נען הכיר את שושנה ילידת קובה, שניהם חברי "הנוער העובד" ב 1946 הם נשאו, ועברו יחד לחיפה, אלכסנדר עזב את עסקי האוויר וחבר ליוחאי בן נון, וגורלו נקשר עם הים.
בדצמבר 1948 חצי שנה לאחר הקמת המדינה נולד בנם בכורם ושמו בישראל.. ישראל.
אלפרד קיסינג'ר שינה את שמו הפרטי להנרי בארה"ב הוא התגייס לצבא האמריקאי וכמו יהודים אחרים דוברי גרמנית, חזר לגרמניה כאיש מודיען .
בעודו בדרגת טוראי בלבד, מונה לתפקיד מושל העיר הגרמנית קרפלד, ובעקבות הצלחתו זו הועלה לדרגת סמל והוצב בגייס המודיעין הנגדי, במאמץ לתפוס פושעי מלחמה נאצים.
על תפקודו ואומץ ליבו בתפקיד זה קיבל את כוכב הארד, העיטור הרביעי בחשיבותו בצבא ארצות הברית.
ב-21 בספטמבר 1973, שבועיים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור..35 שנים לאחר הגעתו של הילד היהודי לארה"ב מונה קיסינג'ר על ידי הנשיא ניקסון לתפקיד הרם.. מזכיר המדינה, והיה היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה.
ישראל מנדנלסון בנם של שושנה ואלכסנדר, התגייס לנח"ל ביולי 1967 , ושירת בנח"ל מוצנח, לימים ישראל עבר הסבה, ושרת בקבע כקצין מודיעין.
כשפרצה המלחמה כבר היה ישראל נשוי ואב לילד בן 3 ולמד במסגרת הצבא בבר אילן.
ב-22 באוקטובר אחרי שלושה שבועת עמוק לתוך המלחמה, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה על הפסקת אש החלטה 338, ההחלטה נכנסה לתוקף עוד באותו הערב.
באותו יום הגיעו כוחות צה"ל לקרבת העיר סואץ שלחוף מפרץ סואץ, אך לא הצליחו לנתק את נתיב האספקה לארמיה השלישית שעבר מדרום לעיר. ישראל החליטה להמשיך בלחימה למחרת, ה-23 באוקטובר.
בשעות שלאחר חידוש הלחימה התחולל משבר בין המעצמות, כאשר ברית המועצות איימה בהתערבות קונבנציונלית ואף גרעינית במלחמה, אם לא ישוב צה"ל לקווי ה-22 באוקטובר ויסיר את המצור מעל הארמיה השלישית.
ב-23 באוקטובר קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה נוספת על הפסקת אש החלטה 339, לקראת הגעתם הצפויה של פקחי האו"ם לגדה המערבית של התעלה בעקבות החלטה זו, החליט משה דיין שר הביטחון, לכבוש את העיר סואץ בטרם תיכנס הפסקת האש המחודשת לתוקפה.
אור ליום ה 24 באוקטובר כשהחלו הקרבות, ישראל מנדלסון היה שם יחד עם עוד שישה אנשים בנגמ"ש המודיעין, בשוך הקרבות לא היה ברור אם השבעה נפלו בשבי או נהרגו,והם נחשבו לנעדרים.
היה חשש כי מפאת חשיבותם המודיעינית של השבעה, המצרים מסתירים אותם ולא מפרסמים את תמונתם כשבויים.
ואז בשיאם של ימי המתח כאשר הנרי קיסינג'ר מדלג בין הצדדים ומנווט את המשבר הבינלאומי שהתפתח, החליטו שושנה ואלכסנדר מנדלסון לכתוב לקיסינג'ר מכתב.. שינסה לברר אצל סאדאת מה עלה בגורל השבעה?
המכתב נכתב בגרמנית, והגיע אל קיסינג'ר דרך יגאל אלון.
רק לדמיין את התמונה כאשר קיסינג'ר קורא את המכתב מבן כתתו ששואל על בנו.
קיסנג'ר פנה אל סאדאת ושאל אם יש שבויים מהקרב בסואץ, סאדאת בדק והשיב בשלילה, וכך נודע סופית על נפילתם של השבעה.
 
בתמונה אלכסנדר מנדלסון משמאל ומימין הנרי קיסנג'ר.