דוד קרון

סיפור הקמת היחידה – כפי שספר דוד קרון מפקד היחידה הראשון.

במהלך ספטמבר 48' פירק יגאל ידין את מחלקת המודיעין באג"מ והעביר את קציניה לשירות המודיעין ש"מ/1 שהיה אחראי לגיבוש תמונת המודיעין בחזיתות השונות, ריכז את כל החומר אודות האוייב, עיבד את הידיעות והניח את היסודות לחקר צבאות ערב.

ש"מ/1 גם הינחה את עבודת 'המחלקה המודיעינית (מודיעים)' בפיקוד קרון וסגנו משה (הוכמן) הרמתי, אשר נולדה מתוך הש"י, ופעלה באמצעות קמ"נים מרחביים. עלפי עדותו של קרון, "השכלתם הצבאית של קמ"נים אלה היתה שטחית וסוכנים היו מסוגלים לעבוד עליהם בדיווחים בלתי אמינים ולעתים אף בתיאורים פנטסטיים שאין להם אחיזה במציאות".
במארס 49' שונה תוארם של הקמ"נים המרחביים ל'קצינים לתפקידים מיוחדים' (קת"מים).

דוד קרון מונה למפקד יחידת מודיעין/קת"ם, היא "מודיעין 10", שמספרה היה 154, לימים יחידה 504.
ליחידה היו אז שבעה בסיסים: צפון, גליל מערבי, חיפה, שרון, מרכז, ירושלים והנגב.

במצע לפעולת היחידה שהוכן בידי קרון באפריל 49' נדרשה היחידה להשיג ידיעות על צב אות ערב השכנים אימון, אירגון, ציוד ומגמות התפתחות, וכן נתוני שטח וידיעות על תשתית. קרון הציע להקים בארץ חמישה בסיסים ליחידה יחד עם שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבולות. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קצין לתפקידים מיוחדים ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. מיקום הבסיסים חפף את פריסת הקמ"נים המרחביים שפעלו בתקופת מלחמת השחרור. קרון ביקש לשכן את בסיסי הקת"מ במתקנים אזרחיים ולא לאפשר אליהם גישה של סוכנים, ואפילו לא של קמ"ני יחידות צבאיות. תוכניתו הוגשה עלידי בנימין גבלי ליגאל ידין, שאישר את עצם הקמת היחידה ואת עצמאותה במסגרת שירות
המודיעין.
בדצמבר 49' סיים דוד קרון את תפקידו כמפקד יחידת קת"מ, השתחרר מצה"ל וחזר לקיבוצו. אברהם כהן החליף אותו.